למה אנו מכניסים את החיממים של האמבטיה לחדר אדים
הכנסת חיממים בעלי מתח גבוה לאמבטיה זה כמו להזמין אסון לארוחת הערב. יש שם חשמל ואדים באותו מרחב קטן, ושניהם שונאים זה את זה.
לכן אנו לא פשוט מחברים את המנורה לחשמל ואומרים “זה נראה טוב!”. אנו מעבירים את המנורות לבדיקות עמידות בתנאי לחות גבוהה. בעצם, אנו “מענים” את המנורות בחדר אדים, כדי לחקות שנים של שימוש באמבטיה עם אדים, וזה קורה תוך כמה שבועות בלבד.
הבעיה עם הלחות
אדי המים הם ערמומיים – הם מוצאים כל סדק קטן. באמבטיה אמיתית, הלחות נאגרת על המעטפת של המנורה ועל החיבורים שלה. אם האטימה אינה מושלמת, הלחות חודרת לחיבורים של המנורה.
זה מה שגורם לבעיות – החשמל יכול לעבור דרך החומרים המבודדים, וכך נוצר שקט חשמלי או שהמנורה נהרסת. אנו משתמשים בחדרי האדים כדי לגרום לכך לקרות מהר, וכך לראות אם המנורה תעמוד בעומס או לא.
בדיקת עמידות המנורה
אנו משתמשים בסוג מסוים של זכוכית קוורץ, מכיוון שהשינויים בטמפרטורה הם קיצוניים – ברגע אחד קר, וברגע הבא – מאות מעלות.
אם יש סדק קטן בזכוכית או שהאטימה אינה מושלמת, השינויים בטמפרטורה והלחות יגרמו להרס המנורה. אנו גם עוקבים אחר החיבורים של המנורה, כדי לראות אם יש סימני חלודה או חמצון. אם המנורה נהרסת בשלב זה, זה סימן ברור שהיא לא הייתה עומדת בתנאי השימוש האמיתיים.
הערה חשובה לגבי ההתקנה
חשוב לזכור: אף אטימה לא יכולה להחזיק לנצח.
הבדיקות שלנו מבטיחות שהמנורה לא תפסיק לעבוד בשנים הראשונות, אך עדיין עליכם לוודא שיש מספיק מרחב למנורה. אם המנורה נמצאת בתוך קופסה סגורה לחלוטין, בלי אפשרות לאוורור, החום יצטבר ויהרוס את האטימה הרבה יותר מהר ממה שהבדיקות במעבדה יכולות לחזות.
אנו יוצרים את הרכיבים כך שיוכלו לעמוד בעומס, אך הדרך בה אתם מתקינים אותם היא זו שקובעת באמת כמה זמן הם יחזיקו.