עצרו את השבירה של הזכוכית: למה אנו מחממים את הזכוכית באמצעות קרינת אינפרא-אדום
חיתוך זכוכית קרה הוא בעצם המרה של הסיכון. כנראה כבר ראיתם זאת קורה – הלהב שלכם פוגע בפני השטח של הזכוכית, ופתאום יש שברים זעירים בזכוכית. ברגע אחד הכל נראה בסדר, וברגע הבא יש שברים בזוויות השונות של הזכוכית. זה מעצבן וגורם לבזבוז של חומר.
כדי לפתור את בעיה זו, אנו משתמשים במנורות חימום באמצעות קרינת אינפרא-אדום, כדי לחמם את הזכוכית לפני שהלהב נוגע בה.
הסוד נמצא בחום.
הזכוכית היא חומר עקשן ושביר. אך כאשר משתמשים בקרינת אינפרא-אדום, טמפרטורת הפני השטח של הזכוכית עולה במהירות. אנו לא מנסים להמיס את הזכוכית, אלא רק להפחית את המתחים הפנימיים בה.
זה משנה את התגובה של החומר – במקום להיות חומר שביר, הזכוכית נהיית יותר צפויה. זו הנקודה שבה השבירה נעצרת.
בחירת המנורה הנכונה
אי אפשר להשתמש בכל מקור חום. צריך מנורה שתספק חום רב בשטח קטן. מנורות הלוגן באורך גל קצר הן הפתרון הטוב ביותר. הן מחממות את האזור הרצוי במהירות, מה שמצוין, כיוון שאין צורך לחמם את כל המכונה.
אם אתם עובדים במהירות גבוהה, תצטרכו מנורה עם יחס עוצמת אור לאורך גבוה. צריך שהזכוכית תגיע לטמפרטורה הרצויה בתוך מספר מילישניות.
אך יש בעיה: מנורות עם עוצמת אור גבוהה דורשות הרבה אנרגיה. אם החיבורים או מקורות האנרגיה אינם מספיקים, יהיו ירידות במתח החשמלי. זה יגרום לחימום לא אחיד, ואנו חוזרים שוב לבעיה של שבירה של הזכוכית.
מציאת האיזון הנכון
זו אינה בעיה שניתן לפתור על ידי הגדרה פשוטה. אם חוממים את הזכוכית יותר מדי, נוצרים מתחים חום חדשים, והזכוכית עלולה להישבר בזמן הקירור. זו בעיה של איזון בין מרחק המנורה מהזכוכית לבין זמן שהזכוכית נמצאת תחת החימום.
גילינו ששימוש בבקר PID עם חיישן אינפרא-אדום הוא הפתרון הטוב ביותר. זה מאפשר לשמור על טמפרטורת הפני השטח בטווח צר של ±5°C. זו הדרך היחידה לוודא שהזכוכית לא תהיה שבירה מדי או רכה מדי.