הפסיקו לנסות לחמם את אזורי ההחלפה במפעל
ניסיון לחמם אזורי ההחלפה במפעלים בעלי תקרות גבוהות הוא בעצם ניסיון כושל. אם משתמשים במזגני אוויר רגילים, בעצם משלמים יותר מדי כסף על חימום התקרה בלבד. האוויר החם עולה ישר למעלה, וכך העובדים נשארים קפואים ברמת הרצפה. זו בזבוז של כסף וסיוט עבור אלה שאמורים להשתמש באזור הזה.
אנו פותרים את הבעיה הזו באמצעות גלי אינפרא-אדום.
הטריק הוא שגלי אינפרא-אדום אינם מתייחסים לאוויר – הם אינם צריכים לחמם את כל החדר כדי לעבוד. במקום זאת, הם מפנים את החום ישר לאדם ולרצפה. ניתן לחוש בחום כמעט מיד.
במקום לנסות לחמם את כל החדר, אנו מתמקדים ב”אזורי החום”. אנו מכוונים את החום למקומות החשובים – הארונות ומשטחי ההחלפה. כך נוצרת אזור חם קטן שנשאר בדיוק שם, אצל האנשים.
אך אי אפשר פשוט לתלות מזגן כלשהו על תקרה גבוהה ולקוות לטוב. כדי שהחום יגיע לרצפה, נדרשת הספק חשמלי גבוה ומראות מתאימות. אנו בדרך כלל משתמשים ברכיבי קוורץ בעלי הספק גבוה, מכיוון שהם יכולים לעמוד בשינויי המתח ברשתות החשמל במפעלים הגדולים.
המראות הן אלו שיוצרות את ההבדל. אנו משתמשים במראות מאלומיניום מלוטש או מזהב, כדי שהקרן תהיה ממוקדת. אם הקרן רחבה מדי, החום יתפזר וינעלם. אם הקרן צרה מדי, ייווצרו אזורים חמים מדי. העיקר הוא לאזן בין גובה ההתקנה לבין ההספק, כך שהרצפה תהיה חמה באופן אחיד.
חשוב לזכור: אלו אינם מכשירים שניתן להשאיר לבדם.
במפעלים יש אבק, והאבק נופל על המראות. כשזה קורה, ההספק של המזגן יורד בכ-10-15%. יש צורך באדם שינקה את המראות מדי פעם כדי שהמזגן יעבוד כראוי.
דבר אחרון – מכיוון שהמכשירים האלו נהיים חמים מאוד, אל תחסכו בחוטי החשמל. יש להשתמש בחוטי חשמל שעמידים לטמפרטורות גבוהות. אין טעם לחסוך כסף על חוטי חשמל, כשהבידוד שלהם עלול להימס.