שמירה על מחממי המראות בחדר האמבטיה – בטוחים ויבשים
בואו נהיה כנים: הצבת נורות חימום מאחורי מראה בחדר האמבטיה פירושה למעשה הכנסת חשמל לחדר אדים. זו מלחמה תמידית נגד הלחות. כשיש אדי מים וחוטי חשמל במרחב צפוף, אי אפשר להרשות לעצמנו שום סיכון. יש צורך בבידוד איכותי, אחרת עלולים להיווצר קצרים חשמליים. אף אחד לא רוצה את זה.
התמודדות עם הלחות
צינורות קוורץ רגילים עלולים להוות בעיה בחדר אמבטיה לח. הלחות עלולה לחדור לפני הנורה ולקצוות החוטים, ובכך ליצור מסלולים לחשמל להגיע למקומות שאסור לו להגיע אליהם.
כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בציפויים דיאלקטריים מיוחדים ובכיסויים אטומים לקצוות החוטים. ניתן לחשוב עליהם כעל “מעיל גשם” לרכיבים האלקטרוניים – הם מונעים מהאדים להגיע לחוטי החשמל.
האזור המסוכן ביותר הוא המקום בו צינור הקוורץ נפגש עם האלקטרודות המתכתיות. אם האטימה שם נפגעת, המים יכולים לחדור פנימה. אז הנורה עלולה להישרף, או – וזה עוד יותר גרוע – כל המסגרת עלולה להפוך למקור לחשמל. לכן אנו משתמשים באטימות ברמה גבוהה, כמו אפוקסי או חומרים שמחברים זכוכית למתכת. זה מונע מהחשמל להגיע למסגרת המראה.
המציאות של החיבורים החשמליים
הדרך בה אנו מחברים את הרכיבים האלה היא זו שבאמת שומרת על החדר בטוח. אני תמיד ממליץ על שימוש בחיבורים עמידים בפני לחות ובצינורות חימום בכל נקודת חיבור.
תאמינו לי, אי אפשר פשוט לחבר את החוטים יחד ולקוות לטוב ביותר כשהחדר מלא באדים. זה פשוט לא שווה את הסיכון.
אבל יש בעיה: יותר בידוד פירושו יותר חום שנלכד בתוך המערכת. אם נשים יותר מדי נורות בעלות הספק גבוה מאחורי המראה, בלי לתת להן מקום לנשום, עלול הזכוכית להישבר או השכבה הכסופה שעל המראה להיהרס. צריך למצוא את האיזון הנכון בין מניעת הלחות לבין אפשרות להוצאת החום החוצה.
בדיקה אחרונה
לפני שאתם מפעילים את הנורה, קחו מגה-אוממטר ובדקו את ההתנגדות של הבידוד.
אתם רוצים שההתנגדות תהיה גבוהה בין הקצה החי לבין המסגרת המחוברת לקרקע. אם הערך נמוך, יש דליפה. יש למצוא את הבעיה ולתקן אותה עוד לפני שמפעילים את הנורה.