שמירה על בטיחות מחממי האינפרא-אדום בחדר האמבטיה (ועל שלמות התקרה)
בואו נהיה כנים: התקנת מחמם אינפרא-אדום בחדר אמבטיה היא דבר מסוכן אם לא נוקטים באמצעי זהירות. יש שם אדי מים, מים שטופפים, וחשמל – כל אלו נמצאים באותו מרחב צר. מכיוון שמים וחשמל הם שילוב מסוכן, גם דליף קטן או תקלה בחומרי הבידוד יכולים לגרום לקצר חשמלי – או לדברים גרועים יותר.
כדי לשמור על הבטיחות, אנו משתמשים בשלוש שכבות הגנה עיקריות.
מניעת הברקים
ראשית, חשוב להתייחס למארז שבו נמצא המחמם. החלק החם עצמו נמצא במארז עשוי קוורץ, אך ההגנה האמיתית נמצאת במקומות החיבור של המחמם. אנו משתמשים בחומרי בידוד מסוג סירמיק בנקודות החיבור. למה? כי אנו לא רוצים שהזרם יעבור מהחלקים החמים למסגרת התקרה המתכתית. זו דרך לא בטוחה.
מניעת הערפל
חיבורי החשמל הרגילים אינם מספיקים כאן. אדי המים יכולים להגיע לכל מקום. לכן אנו משתמשים במארזים עם חומרי בידוד מסוג סיליקון, כדי שהכל יישאר סגור. אם אדי המים חודרים למארז, הם יוצרים דרך לזרם החשמלי לעבור למקומות לא רצויים. על ידי שימוש במארזים בעלי רמת הגנה IP44 או גבוהה יותר, אנו מוודאים שהאדים נשארים בחוץ, רחוק מנקודות החיבור.
הגנה נוספת
גם עם ההגנה הטובה ביותר, עדיין צריך תוכנית גיבוי. אנו תמיד מחברים את המחממים עם חוטי חיבור מיוחדים ומגן מתכתי. זה כמו ביטוח – אם אחד החוטים נפגע או חלק מהמחמם נשרף, הזרם יעבור לקרקע ויגרום לכיבוי מיידי של המחמם. זה עדיף מאשר שהתקרה תהיה חשמלית.
החיסרון
החיסרון הוא שכל ההגנות האלו דורשות שטח גדול יותר. המארזים האלו גדולים יותר מהמארזים הזולים, כך שתאבדו קצת מקום בתקרה. זה עשוי להיראות לא נוח בהתחלה, אך זה שווה את זה. בלי ההגנות האלו, הלחות תפגע בחוטי החשמל תוך כמה עונות, ותחזרו לנקודת ההתחלה.