ניסיון להכניס גלייה בעלת ביצועים גבוהים לתוך מסגרת לתיקון זכוכית ניידת הוא משימה לא פשוטה בכלל. בעצם, אתם נלחמים בין הצורך בהספק גבוה לבין המרחב המוגבל שיש לכם. כשמדובר במתח חשמלי מוגבל ובשטח קטן מאוד, הגליות הרגילות פשוט לא מספיקות.
לכן אנו משתמשים ברכיבי קוורץ בעלי קרינת אינפרא-אדום קצרת גל.
הבעיה של הגודל אם רוצים שהמכשיר הנייד יתחמם במהירות, צריך הספק גבוה במרחב קטן מאוד. אנו משתמשים בצינורות קוורץ מיניאטוריים שמעבירים אנרגיה תרמית לנקודה קטנה ומרוכזת.
זו טריק חכם – על ידי שינוי צורת הליפיד, אנו יכולים להכניס יותר הספק לצינור הקטן. כך מקבלים את החום הדרוש לביצוע העבודה, אך אין צורך להסתבך עם מכשיר גדול ומסורבל.
הבעיה של המתח החשמלי בדרך כלל, כשהמתח החשמלי מוגבל, מהירות החימום יורדת. זה מעצבן. כדי לפתור את זה, אנו משתמשים ברכיבים עם התנגדות פנימית נמוכה. כך אנו יכולים להעביר כמה שיותר זרם, מבלי להגיע למגבלת המתח.
אנו גם משתמשים בחיבורים קומפקטיים כמו R7. זה מאפשר לחוטים להיות מסודרים, והמכשיר יכול להיכנס בקלות למסגרות הקיימות.
אבל יש בעיה אחת: החום הרב שנוצר. מכיוון שהרכיבים האלו קטנים ואינטנסיביים מאוד, הם יוצרים חום רב שפוגע במסגרת. אם לא משתמשים בסגסוגות עמידות לחום או במערכות קירור, המסגרת עלולה להתעוות.
למה זה חשוב בפועל כשמתקנים זכוכית, צריך שהחום יגיע לטמפרטורה הנדרשת בתוך שניות – ולא בדקות. היתרון של קרינת אינפרא-אדום קצרת גל הוא שהיא אינה מבזבזת זמן על חימום האוויר. החום מגיע ישר לזכוכית. כך ניתן לחמם את הזכוכית במהירות, מבלי להרוס את החלקים האחרים של הרכב.
בנוסף, שימוש ברכיבים בעלי צפיפות גבוהה אומר שאין צורך להשתמש במקור אנרגיה גדול, אך עדיין ניתן לקבל את החום הדרוש לביצוע העבודה במהירות.